תיקי ולוטיקס: איך סטארטאפ סייבר ישראלי שגייס $30 מיליון שיווק השקעות אנג'ל בזמן שעובדיו לא קיבלו משכורת

ההצעה

בינואר 2026 הופיעו פרסומות באתרי אינטרנט ישראליים שהזמינו משקיעים להצטרף לסבב אנג’ל בלעדי בולוטיקס, סטארטאפ “סייבר”. “משקיעים חכמים כבר בפנים”, נכתב בכותרת. הסבב הוגבל ל-35 משקיעים, השקעה מינימלית 100,000 ש"ח. הטקסט הציב את ולוטיקס לצד Wiz (32 מיליארד דולר), CyberArk (25 מיליארד דולר), Armis (7.75 מיליארד דולר) — והבטיח כניסה מוקדמת ל"דור הבא של הצלחות הסייבר הישראלי".

חמישה שבועות קודם לכן, משרד העבודה סיים חקירת אכיפה נגד ולוטיקס ומצא את החברה מפרה שבעה חוקי עבודה נפרדים — כולל אי-תשלום שכר מינימום, עיכוב משכורות ואי-העברת ניכויי פנסיה לקופות הפנסיה של העובדים.

הקמפיין הופץ על ידי PipelBiz, פלטפורמת מימון המונים מורשית רשות ניירות ערך, דרך לפחות שישה ערוצים — אתרי תוכן פיננסי, דפי נחיתה של נדל"ן, וערוץ הטלגרם של אבו עלי אקספרס, שיש לו 598,000 מנויים ועוסק בעיקר בענייני ביטחון במזרח התיכון. רשת ההפצה המלאה נבחנת בחלק 3.

באחד הערוצים תואר המנכ"ל ד"ר עדי הוד כמי ש"רשם אקזיטים של מעל 100 מיליון דולר". החברה הקודמת היחידה הידועה שלו נמכרה בכ-200,000 דולר — פער פי חמש מאות (חלק 2). בדף הקלקליקס — שסומן כתוכן שיווקי — נכתב שהחברה “צומחת בקצב מסחרר”. קלקליקס ציינה בתחתית הדף שהיא מפרסמת תוכן פרסומי “כפי שהוא (AS-IS), ללא בדיקת אמיתותו”.

כל הדפים האלה נמחקו מאז. דף הקלקליקס שרד רק כי ה-Wayback Machine לכד אותו ב-21 בינואר 2026.

ממצאי הממשלה

ב-2 בדצמבר 2025, מינהל האכיפה של משרד העבודה פרסם את ממצאיו בנוגע לתלונה מספר 61012014. המעסיק: ולוטיקס בע"מ (ח.פ. 516258225). שבע הפרות:

1. אי-תשלום שכר מינימום (הודעה על כוונה לקנוס)
2. אי-מסירת תלוש שכר (אזהרה מינהלית)
3. אי-העברת סכומים שנוכו למי שהסכומים מיועדים לו (אזהרה מינהלית)
4. אי-תשלום שכר עבודה במועד (אזהרה מינהלית)
5. אי-קיום חובת תשלומי פנסיה במסגרת אכיפה מורחבת (אזהרה מינהלית)
6. אחריות אישית של המנהל הכללי למניעת הפרות (אזהרה נשלחה למנהל התאגיד — דהיינו, עדי הוד)
7. אי-תשלום פדיון חופשה (אזהרה מינהלית)

ולוטיקס ניכתה הפרשות פנסיה ממשכורות העובדים. הניכויים הופיעו בתלושי השכר. הכסף לא הגיע לקופות הפנסיה. על פי החוק הישראלי, מעשה כזה עלול להוות מעילה פלילית.

העובדים ראו את הניכויים. הם הניחו שהכסף הולך למקום שהוא אמור להגיע אליו. הוא לא הגיע.

הממצאים נחתמו על ידי עידית מוריוסף, מרכז הקנסות הכספיים, מחוז דרום.

חמישה שבועות לאחר מכן, קמפיין שיווק ההשקעות האנג’ל הושק.

תשעה ימים

ב-16 במרץ 2025 כינס ד"ר הוד ישיבת עובדים. על פי עדותי ממקור ראשון מאותה ישיבה, הוא אמר להם שהכנסות החברה הן כמיליון דולר ושהמסלול (runway) קצר משישה חודשים. זה היה הסברו לכך שהפרשות הפנסיה שלהם לא הועברו במשך שלושה חודשים.

ב-25 במרץ 2025 — תשעה ימים לאחר מכן — הוד הופיע בשולחן עגול של מייקרוסופט בכנס Mind the Tech New York 2025 של כלכליסט והצהיר: “הקמנו חברת אבטחת מידע וגייסנו מעל 30 מיליון דולר. אנחנו עובדים עם לקוחות גדולים.”

באותו כנס, פרופיל Dream Team של כלכליסט — שהוגש על ידי ולוטיקס עצמה — ציין שהחברה גייסה 23 מיליון דולר. הודעת סבב הסיד המקורית מאוקטובר 2022 ציינה 10 מיליון דולר. Tracxn, מסד נתונים עצמאי, רושם סך גיוסים של 10 מיליון דולר.

שלושה מספרים. חברה אחת. אותו כנס.

השקעת ברקליס, שהוכרזה במאי 2024, הגיעה דרך תוכנית Rise Growth Academy של הבנק — תוכנית האצה תאגידית. קסטר קיטינג מברקליס תיאר את ולוטיקס כ"בוגרת של תוכנית Rise Growth Academy של הבנק". הודעת העיתונות לא חשפה את סכום ההשקעה. ברקליס סגרה את תוכנית Rise כולה עד אמצע 2025.

בערך בזמן שהצטרפתי לולוטיקס באוקטובר 2024, נאמר לי שברקליס סיפקה מימון גשר — מימון חירום קצר-טווח כדי לשמור את החברה בחיים עד שהסבב הבא ייסגר.

“אין חברה”

תביעה שהוגשה ב-9 במרץ 2026 מספקת צוהר לאופן שבו ולוטיקס פעלה מאחורי הקלעים.

יועץ AI חתם על הסכם שירותים ב-30 באוקטובר 2024, לעבודה ב-50% היקף תמורת 40,000 ש"ח לחודש. הוא סיפק שירותים עד פברואר 2025 והוציא ארבע חשבוניות בסך 160,000 ש"ח. ולוטיקס קיבלה ואישרה את העבודה אך לא שילמה.

כתב התביעה (ת"א 21105-03-26, בית משפט השלום, תל אביב-יפו) כולל הודעות וואטסאפ בין היועץ להוד. על פי נספחי התביעה, ההודעות מראות את רצף האירועים הבא.

בדצמבר 2024, הוד הטיל על היועץ משימות — בדיקת מקורות מידע, הערכת מאגרי נתונים. היועץ, על פי ההודעות, גייס אנשי קשר שלו כדי לעזור בזיהוי אנומליות עבור ולוטיקס.

ב-9 בפברואר 2025, הוד אמר ליועץ שבוצעה העברה. על פי התביעה, היא לא הגיעה. הוד האשים “בעיות טכניות” עם הנהלת החשבונות. “אני עולה לטיסה”, הוסיף. “מעדכן אותך.”

יומיים לאחר מכן, היועץ הפעיל סעיף ביטול בחוזה שלו. הוד השיב:

“מה פתאום לא לשלם — ברור שנשלם לך. אל תשתגע.”

“התשלומים בתהליכי אישור ואני מתנצל על האיחורים שנגרמו מעניינים טכניים של ספקים / חשבוניות ידניות.”

היועץ: “רוצה לבטל, מרגיש שזה הדבר הנכון לעשות.”

הוד: “אין בעיה! מכבד ואוהב אותך.” ❤️

שנים-עשר יום לאחר מכן, ב-23 בפברואר, הוד אישר רכישת מחשב נייד עבור היועץ.

חמישה-עשר יום אחרי כן, ב-10 במרץ, ולוטיקס שלחה הודעת “סיום מיידי ורטרואקטיבי”. התביעה טוענת שזה היה ניסיון להימנע מתשלום עבור שירותים שכבר סופקו.

הוד הבטיח אישית דרך וואטסאפ להעביר 80,000 ש"ח “בעוד יומיים”. על פי התביעה, רק 40,000 ש"ח שולמו — חודשים באיחור. הודעת הוואטסאפ שהכילה את ההבטחה נערכה בדיעבד.

ב-2 במאי כתב הוד: “התחלנו לקבל כספי השקעה. הרגע אישרתי חשבונית אחת 40 אל"ש.”

הוד אמר ליועץ: “היית צריך לסמוך עליי.” היועץ השיב: “היית צריך להיות כנה איתי.”

ביוני 2025, כשהיועץ ניסה לתאם פגישה, הוד השיב: “הרגע חזרתי אחרי חודש וחצי בחו"ל.”

בסופו של דבר, לאחר שהיועץ שלח טיוטת כתב תביעה, הוד כתב:

“אין חברה. חבל על המאמץ. אנחנו סוגרים מכוון שמשקיעים לא הכניסו כספים.”

על פי דף הקלקליקס המאורכב, ולוטיקס שווקה למשקיעי אנג’ל כחברה “הצומחת בקצב מסחרר” באותה תקופה.

מחלקה ראשונה לבנגקוק, תיירית דרך אדיס אבבה

במהלך תקופת עבודתי בולוטיקס ראיתי שהוד טס באופן קבוע במחלקה ראשונה לתאילנד ולסינגפור, למה שתואר כפגישות משקיעים. על פי עמית לשעבר, לפחות עובד אחד נאלץ לטוס במחלקת תיירים עם חניית ביניים באתיופיה — בסתירה ישירה לנוהלי החברה עצמה. כשאותו עובד עימת את הוד לגבי הפער, העובד סיפר לי שתגובתו של הוד הייתה: “מי מתחשב בנוהלים?”

הודעות הוואטסאפ בתביעה מאששות דפוס של נסיעות מתמדות. ב-31 בדצמבר 2024, הוד אמר ליועץ “אני לא בארץ”. ב-9 בפברואר 2025: “אני עולה לטיסה.” ב-29 באפריל 2025, הוא “סוגר טיסות” ללונדון ולבוסטון. ב-8 ביוני 2025: “הרגע חזרתי אחרי חודש וחצי בחו"ל.”

מגיב בכתבת דה מרקר, תחת השם “מרים מסך”, כתב: “הכל כדי שד"ר עדי הוד יוכל לטוס במחלקה ראשונה ולבלות במלונות יוקרה.”

הוד גם העסיק את בתו בחברה. על פי עמיתים לשעבר, תפקידה ותרומתה לא היו ברורים.

באוגוסט 2025, הוד פרסם בלינקדאין: “ראיתי שלושה מייסדים מבריקים מטביעים חברה. לא מחוסר אינטליגנציה. לא מחוסר מאמץ. אלא כי הם היו עותקים אחד של השני.” בוריס איליאייב מברקליס הגיב: “This hits hard.”

הפוסט קיבל 107 תגובות. בזמן שנכתב, ולוטיקס לא שילמה לעובדיה במשך חודשים, על פי בקשת חדלות הפירעון שהוגשה בשנה שלאחר מכן.

הקריסה

ב-9 במרץ 2026, העיתונאי אופיר דור של דה מרקר פרסם את הכתבה. שלושה-עשר עובדים ומנהלים לשעבר — כולל המייסד-שותף אוריאל אקשטיין — עתרו להכריז על ולוטיקס כחדלת פירעון.

העתירה (חדל"ת 60765-02-26) הוגשה בפברואר 2026. שלושה-עשר העותרים, כולם מיוצגים על ידי עורך הדין מתן אלקיים, כללו את המייסד-שותף אוריאל אקשטיין, סמנכ"לית השיווק הילי אברהמי, סמנכ"ל המכירות אמיר אשכנזי וסמנכ"ל הפיתוח ולדימיר פלטונוב.

אקשטיין ייסד את החברה יחד עם הוד ב-2020. על פי העתירה, לא שולם לו במשך חצי שנה כשפוטר בסוף נובמבר 2025. המייסד-שותף השלישי, אדם בן גור (CTO), עזב כבר ב-2023 — הוא רשום כיום כ-CTO ברשות העתיקות. שני שותפיו למייסדים של הוד עזבו את החברה.

פלטונוב קודם לתפקיד סמנכ"ל פיתוח בנובמבר 2025 ועזב בפברואר 2026. כהונתו נמשכה ארבעה חודשים.

אברהמי, כסמנכ"לית שיווק, הייתה איש הקשר לעיתונות בהודעת ההשקעה של ברקליס שתיארה את ולוטיקס כ"הבחירה המובילה של מוסדות פיננסיים מובילים". הודעת העיתונות, שפורסמה במקור ב-Yahoo Finance, מחזירה כעת 404.

במקביל, על פי דה מרקר, הוגשו לפחות שש תביעות על ידי ספקים:

• ברוקס קרת שירותים פיננסיים (ת"א 30924-02-26, בית משפט השלום הרצליה): 187,000 ש"ח
• גרין לאמפ (תאד"מ 2774-02-26): 34,000 ש"ח עבור שירותי קידום אינטרנטי
• בלוז הפצה (ת"א 80969-01-26): סכום לא ידוע, כנגד ישות בשם “ולוטיקס הפצה”
• יועץ AI (ת"א 21105-03-26): 135,833 ש"ח
• בנוסף לפחות שני ספקים נוספים שהוזכרו בדה מרקר אך טרם זוהו

סך החובות הידועים מסתכם בכ-1.4 מיליון ש"ח — כ-380,000 דולר. כתבי בי-הדין אינם מתייחסים ליתרת 30 מיליון הדולר שהוד טען שגייס.

המעטפת התאגידית

ולוטיקס בע"מ (ישראל, ח.פ. 516258225) נמצאת בבעלות מלאה של Velotix Inc. (דלוור, מספר תיק 6748551). על פי תדפיס החברה הישראלי, ד"ר עדי הוד הוא הדירקטור היחיד של ולוטיקס בע"מ.

לישות הישראלית חובות אגרה בסך 1,338 ש"ח — כ-360 דולר. הדו"ח השנתי האחרון שהוגש הוא לשנת 2023. חברת האם מדלוור, על פי אגף התאגידים, נמצאת בסטטוס “AR Delinquent, Tax Due” נכון ל-2 במרץ 2026, וחייבת 43,055.82 דולר במס זיכיון.

תדפיס החברה חושף גם שעבוד רשום: הבנק הבינלאומי הראשון לישראל מחזיק בשעבוד ראשון בדרגה ראשונה על פיקדונות ולוטיקס, בסך 125,000 ש"ח. אותו בנק רשום כ"לקוח" בפלטפורמת ההשקעות TechShield של שרונה ונצ’רס (חלק 2).

חברה שטענה שגייסה 30 מיליון דולר לא שילמה 360 דולר באגרות רשם החברות הישראלי או 43,000 דולר במס זיכיון בדלוור. בעלת המניות היחידה של הישות הישראלית — זו שחייבת כמיליון שקלים לעובדיה לשעבר, על פי בקשת חדלות הפירעון — היא חברת קש דלוורית שאינה עומדת בחובותיה.

תגובת ולוטיקס

בתגובה לכתבת דה מרקר, ולוטיקס מסרה:

“החברה עברה לאחרונה תהליך התייעלות לאחר שמשקיעים לא עמדו בהתחייבותם להזרמת ההון שסוכם. בתקופה זו, המנכ"ל, ד"ר עדי הוד, מממן באופן אישי את פעילות החברה כדי להבטיח המשכיות עסקית ופיתוח. החברה נמצאת בתהליך צמיחה מחודש ומקדמת הסדרים עם ספקים ועובדים כחלק מתהליך לייצוב וחיזוק הפעילות העסקית.”

אתר ולוטיקס עדיין פעיל במלואו נכון לכתיבת שורות אלה. הוא מציג את החברה כבריאה: “Book a Demo”, “Instant, Compliant Data Access without Compromise”. דף ה-About Us עדיין מציג את אוריאל אקשטיין כ-“Co-founder & CBDO”. אקשטיין פוטר בנובמבר 2025 ועותר כעת להכריז על החברה כחדלת פירעון.

מקרה הבוחן של IBM עדיין באוויר. הפטנט (US 12,393,718: “System and Method for Managing Data Access Requests”, ממציאים אדם בן גור ועדי הוד) עדיין בתוקף. הרישום ב-Gartner Market Guide הוא אמיתי. היה, איפשהו מתחת לטענות המנופחות ולמשכורות שלא שולמו, מוצר אמיתי.

אבל המוצר לא היה סייבר. הוא לא היה “הווייז הבא”. הוא היה, כפי שחוויתי במהלך עבודתי שם, פלטפורמה לניהול גישה למסדי נתונים — כלי שימושי שהשיווק שלו נשא דמיון הולך ופוחת למציאות.

מסמכים המוזכרים בכתבה זו — כולל ממצאי משרד העבודה, כתבי בי-דין וחומרי שיווק מאורכבים — זמינים לפי בקשה. הפרשות הפנסיה של העובדים — לא.

זהו חלק 1 של תיקי ולוטיקס. חלק 2 מפרופל את המנכ"ל. חלק 3 בוחן את מכונת השיווק. חלק 4 מתעד את הודעת ההסרה (DMCA) שהוגשה נגד הפוסט הזה.